שורת האתגרים שניצבת בשלב הזה בפני כמעט כל מנהלת או מנהל חברה, קטנה או גדולה, בדרום, בצפון או במרכז היא עצומה וכוללת דילמות מעשיות, עקרוניות ורגשיות. מארגונים שנמצאים באזורי סיכון שנדרשים לפתרונות חלקיים של עבודה מרחוק, ארגונים שמתמודדים עם מחסור משמעותי בעובדים שנמצאים במילואים או שלא יכולים לעבוד כרגע ועד מצבים מורכבים של ארגונים קטנים ומשפחתיים שנאלצים בשלב הזה להוציא עובדים לחל"ת.
"פנה אליי מנהל של ארבעה עובדים שקיבל הנחייה מפורשת מהמנכ"לית לקדם איזושהי הזדמנות עסקית חשובה מול לקוח בחו"ל", מתארת חני נחשון, יועצת ניהולית אסטרטגית ומומחית בניהול משברים. "ראש הצוות שלו כמעט ולא מתפקד, יש לו עובד בצוות שהוא מדוכא ומושבת לחלוטין. הוא פנה אליי כדי להבין מה הוא אמור ויכול לעשות בסיטואציה כזאת". אנחנו לא במצב רגיל ולכן גם הכלים הניהוליים שאנחנו משתמשים בהם בימים של שגרה לא בהכרח רלוונטיים עכשיו. המצב השונה דורש חשיבה שונה. על פי נחשון, ישנם כרגע שני קווים מקבילים שאמורים (ויכולים) להיפגש: "מצד אחד לשמר ולקיים את הפעילות העסקית ובכך גם לתרום לכלכלת ישראל ומצד שני לגלות רגישות, הבנה וחמלה כלפי מה שקורה.
בהקשר הזה חשוב לזכור שהחזרה לשגרה היא גם יתרון עבור העובד כחלק מההתמודדות שלו במציאות החדשה". "אם בשבועות הראשונים, היה ברור לכולנו שהחוקים הם אחרים אם בכלל קיימים, בשלב הנוכחי האתגר העיקרי הוא ללמוד לנהל אחרת, לדעת לגלות חמלה גם במקומות עסקיים ולהיות גמישים במקומות הנכונים. לא נכון לנקוט בצעדים קיצוניים לשום כיוון. למשל, אי אפשר לדרוש מכולם להגיע למשרד או להחליט על חל"ת מיידי לנתח גדול מהעובדים וגם מצד שני לא נכון כמובן להישאר במצב קיפאון
