"היופי הגדול של החיים אינו טמון בכך שלא ניפול, אלא בכך שנקום בכל פעם מחדש." נלסון מנדלה
מאת: חני נחשון, יועצת אסטרטגית ניהולית
אירועי שבת ה-7/10/23 היו יריית הפתיחה לתקופה קשה ומטלטלת, שמעולם לא חווינו כמוה. הזוועות שהתרחשו ביישובי עוטף עזה חוללו זעזוע עמוק בנפשנו, ונדמה שאחרי אותה שבת איומה – העולם שהיכרנו אינו אותו עולם. ההפתעה, האימה, המראות המחרידים וחוסר הוודאות גרמו לנו להרגיש כבתוך סיוט שלא נגמר, סרט רע שחלמנו להתעורר ממנו, אך לא ניתן. הוכינו בהלם ובאלם. המשבר שאנחנו חווים כיום הוא עמוק וקשה, וההשלכות הנפשיות, הכלכליות והחברתיות שלו ילוו אותנו עוד שנים רבות. יתרה מכך, אנחנו עדיין בעיצומו של המשבר; אין לנו מושג כמה זמן תימשך המערכה ואילו אתגרים, התמודדויות ואסונות עוד צפויים לנו.
כיצד ממשיכים מכאן? הטראומה, הכאוס והמלחמה, מאלצים עסקים וארגונים ללמוד להתנהל בצורה אחרת מבעבר, וסוגיות רבות צצות בהקשר זה:
כיצד ממשיכים לנהל עסק בזמנים כאלו? כיצד מייצרים שגרה בזמנים בהם הנפש נקרעת, עובדים רבים מגויסים ואחרים שרויים באבל, או בדאגה תהומית לשלום יקיריהם החטופים?
כיצד ממשיכים לנהל שיח ותקשורת עם קהל הלקוחות?
מה ראוי לפרסם? מה לא ראוי לפרסם?
כיצד אפשר להשתמש בדיגיטל ככלי תומך ומעצים בזמנים כאלו? ועוד ועוד…
דרכי התמודדות במצבי משבר
המערכה שאנחנו חווים היום היא כל כך איומה, שקשה להשוות אותה למצבי משבר אחרים. יחד עם זאת, הכרונולוגיה של התמודדות עם מצבי משבר נשארת אותה כרונולוגיה. למנגנון האנושי יש דרכים להסתגל ולהתמודד עם מצבים קשים ומשתנים ובמשך הזמן אף להבריא, לצמוח ולהתחזק בעקבותיהם. גם במצב הנוכחי, ניתן להבחין בדרך הפעולה הזו. היכרות עם השלבים הרגשיים אותם אנו עוברים במצבי משבר, תעזור לנו להתמודד עם המצב שנכפה עלינו טוב יותר.
שלבי התגובה למצב הנוכחי הלם טוטאלי – השבוע הראשון שלאחר אותה שבת שחורה, בין ה-8-14/10 התאפיין בהלם עמוק ורחב לאין שיעור. בשלב הזה הדברים כאילו נשמטו תחת רגלינו, והאדמה רעדה. לא ידענו מה לעשות וכיצד. כולנו נצמדנו למהדורות החדשות יום ולילה, לא ישנו, לא אכלנו ובקושי נשמנו. גם המגזר העסקי נכנס להלם. הפעילות ברוב החברות פחתה משמעותית, פרויקטים הוקפאו או בוטלו בזה אחר זה, עובדים רבים גויסו למילואים ואחרים פחדו לצאת מהבית ולהגיע למשרד, או נאלצו להישאר בבית כדי לשמור על הילדים שנותרו ללא כל מסגרת חינוכית.
השלב השני, שלב ההתפכחות, מאפיין את השבוע שבין ה- 15-21/10. מתחילה להתגבש הבנה ראשונית של הסיטואציה החדשה, אך חשוב להדגיש, כי כל אדם וכל ארגון חווה את הדברים בדרכו שלו ובקצב שמתאים למערכת שלו. כמובן שאצל אלו שספגו אובדן, פגיעה ושכול, הדברים מתנהלים בקצב אחר לגמרי.
חזרה לשגרה המותאמת למציאות החדשה – בשבוע השלישי למלחמה, בין ה-22-28/10, חלחלה בקרב המגזר העסקי ההבנה, כי חייבים לחזור לשגרה כלשהי. זהו השלב השלישי, שבו אדם או ארגון מנסחים ומאמצים דרכים חדשות להתנהלות כדי לחזור לשגרה של פעילות.
ניסיון למצוא את האיזון – השבוע האחרון, שבין ה-29/10 ל-3/11, מתאפיין בניסיון למצוא איזון בין הרצון לקדם לבין האילוץ לעצור. מצד אחד, מנהלי חברות וארגונים מנסים לחזור לשגרה, אך מצד שני, ככל שהמלחמה ברצועת עזה תעמיק יותר וסוגיית השבויים אינה מקבלת מענה, כך גם ה'מיני שגרה' היחסית של הימים האחרונים, תעמוד בספק גדול יותר, והמצב הנוכחי אף עלול להחמיר.
עוד מניסיונה של חני נחשון אפשר למצוא בלינקדאין בפייסבוק ובאתר
